ריטב"א על כתובות ס״ז ב

מהדורה: חידושי הריטב״א, מונקאטש 1908

« ריטב"א על כתובות ס״ז ע״א ריטב"א על כתובות ס״ח ע״א »

1 פתח עינים על בבא מציעא פתח ↗

מנ"ל מתמר דכתיב היא מוצאת. התוס' כתבו היא מוצת בלא אלף כמו ויצת אש בציון וכו' פירש הגאון החסיד מהר"ף הלוי הורוויץ נר"ו אב"ד דק"ק פפד"מ בספרו הבהיר שנדפס חדש ממש ספר כתובה על מסכת כתובות ולשונות הטור. שם בדף ס"ז משם הגאון מר אביו זלה"ה לפי מ"ש הרב מהרש"ל בסנהדרין דף נ"ב ללמד זכות על ר' חמא בר טוביה דאקפה זמורות לבת כהן ושרפה דטעה בתרתי והוא תירץ דהיה למגדר מלתא והואיל והיה למגדר מילתא הקיפה בחבלי זמורות לשנות מדין שרפה גמורה. וה"נ לא היתה רק יבמה ולמגדר מילתא ציוה לשורפה שרפת נשמה וגוף בחבילי זמורות שריפת נשמה וגוף כמו ויצת אש בציון וזהו ששלחה אליו שאין כאן מגדר מילתא שלא היתה מופקרת לכל ומזה הוא עיקר הראיה שלו שנוח לו שיפול ילכבשן האש עכ"ד ולכאורה דברי מהרש"ל תמוהים איך חשד לבעלי התלמוד שלא ידעו לישב זה ותלו בוקי סריקי בר' חמא בר טוביה וח"ו לא יעלה על לב. והיה נראה דסבר הש"ס דאי רב חמא ידע דשריפה בפתילה של אבר אף שהיה למגדר מילתא תסגי להמיתה בפתילה של אבר וכבר נודע דבטלו ד' מיתות ולא היה שורפה בחבילי זמורות לאבד גופה נמי וכן לא יעשה. וכפי צד זה חלף הלך דרך הרב הנזכר. אמנם אפשר לקיימו דודאי נאמר דל"ק על הש"ס דידע דרב חמא מן הדין עשה ולא מהוראת שעה ולהכי קאמר טעה בתרתי אבל אה"נ דלהוראת שעה יכול לאבד גופה נמי וכפ"ז א"ש דרך הרב הנזכר דבתמר דנוה הוראת שעה להשחית גופה נמי ולכך ר"ח פירש היא מוצת כמו ויצת אש לומר דדנוה בשריפת גופה ולא סגי מהוציאוה ותשרף דההיא אפשר דתשרף כמצות הנשרפין בפתילה של אבר להכי קאמר היא מוצת דדנוה בשריפת גופה להוראת שעה. ובדברי מהרש"ל הנזכרים והרב הנמקי והאחרונים כתבתי בעניותי באורך בח"מ סימן ב'. ובמאמרין כתבתי קצת פ"ק דסוטה בס"ד:ודע דמ"ש התוס' בסוגיין היא מוצת בלא אלף וכו' בכתובות דף ס"ז ע"ב כתבוהו בשם רבינו חננאל וז"ל ר"ח גריס מוצת בלא אלף לשון ויצת אש וכו'. והריטב"א שם כתב בחידושיו דבכל הספרים שלנו כתוב באלף. והערוך ערך צת גריס בסוגיין אל תקרי מוצאת אלא מוצת. והנה רבינו תם בספר הישר כ"י כתב דהערוך כל דבריו נערכין על פי פירושיו של רבינו חננאל. וכ"כ הרב מנחת שי בפסוק זה דידוע דהערוך רוב פירושיו על פירושי ר"ח ע"ש. אם כן איפוא התוס' העידו בנו שר"ח גריס מוצת בלא אלף ואלו הערוך כתבה בדרך אל תקרי. ויש לישב:

1 דברה תורה כלשון בני אדם פי' וקסבר דאע"ג דאיכא למדרש לא דרשינן דהא איכא תנא במס' יבמות דס"ל הכי א"נ דהכא ליכא למדרש הוא שהדעת נוטה שכל מי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו שלא יהא נזקקין לו כלל:

« ריטב"א על כתובות ס״ז ע״א ריטב"א על כתובות ס״ח ע״א »