1רב פפא משמיה דרבא אמר אין צריך לפורעו בעדים ואם אמר לו אל תפרעני אלא בעדים צריך לפורעו בעדים ואם אמר לו פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים אינו נאמן ולענין חיובי התובע שבועה מסתברא דכיון דאתרי ביה וא"ל אל תפרעני אלא בפני עדים וליכא עדים דפרעיה שקיל תובע בלא שבועה אלא מיהו אית ליה ללוה רשות לבתר הכי דפרע ליה השתא קמן למהדר ולמיתבעי בהנהו זוזי דקא טעין דיהב ליה מעיקרא בלא סהדי ומחייבינן ליה למלוה שבועת היסת על הדין טענתא כדין מנה לי בידך אין לך בידי דהא טענה באנפי נפשה היא ומיפטר והיכא דאמר ליה אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני ואפי' אתו סהדי אחריני דפרעי' לא מהימני דכיון דאתרי ביה שלא יפרענו אלא בפני הנהו פלוני ופלוני וקביל הלוה אנפשיה ההיא התראה הוה להו שאר אינשי לגבי ההיא סהדותא כקרובין או כפסולין דהוה ליה תנאי שבממון דאמרינן דקיים:2ההוא דאמר ליה לחבריה כי תפרען לא תפרען אלא באפי פלוני ופלוני אזל פרעי באפי סהדי אחריני אמר ליה אביי באפי סהדי אמר ליה והא פרעיה רבא אמר למה ליה למימר ליה באנפי פלוני ופלוני להכי אמר ליה פלוני ופלוני כי היכי דלא למדחייה וקיימא לן כרבא הילכך מיחייב הלוה למיפרעיה השתא בפני פלוני ופלוני ואי הדרי הנהו סהדי אחריני ומסהדי השתא לבתר דפרעיה קמן דאית ליה ללוה גבי מלוה הנהו זוזי דיהב ליה קמייהו לא תימא כיון דפרעיה השת' ואיסתלק ליה שעבודא בהנהו זוזי מיניה סהדותא דהני אחריני השתא סהדותא היא אלא אפילו אסהידו בה השתא נמי כיון דקא מסהדי דבתורת פרעון דההיא הלואה יהבינהו ניהליה סהדותייהו לאו סהדותא היא דהא לגבי פרעון דההיא הלואה כפסולין דמו הילכך משתבע ליה המלוה השתא לבתר דפרעיה דליכא גביה מהנהו זוזי דקא טעין דיהביה ניהליה מעיקרא מידי ומיפטר כדאמרינן לעיל.3ההוא גברא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך אמר ליה לא היו דברים מעולם אזל אייתי סהדי דאוזפיה ופרעיה אמר אביי אנן אמאן ניסמוך כלומר אלו אסהידו דאוזפיה ולא אסהידו דפרעיה הוה מחייבינן ליה לשלומי בסהדותייהו אמאן נסמוך אי אהני סהדי הא אמרי דפרעיה רבא אמר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי כלומר מכי אמר מעיקרא לא היו דברים מעולם ממילא שמעינן דלא פרע מידי הילכך כי אמרי הני סהדי דאוזפיה ופרעיה מקבלין סהדותייהו דאוזפיה דהא זכותא דמלוה היא ולא מקבלינן מינייהו דפרעיה דהא פורענא זכותא היא דלוה ולוה הא אודי דלא פרע ואם תאמר והא מה לו לשקר אי בעית אימא מעיקרא לויתי ופרעתי לא אמרינן בכי הא מה לי לשקר משום דהא איכא עדים דאוזפיה ומה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן.4ילפינן השתא מהאי מעשה דמאן דמודה לחבריה בבי דינא דאית ליה גביה מידי ולבתר הכי קא טעין דאישתלי בההוא אודיתא וקאמר דלית ליה גביה ולא מידי אע"ג דאייתי סהדי דלית ליה גביה ולא מידי לא איכפת לן בהנהו סהדי דמכי אודי אודי דהא הכא דאודיתא דלוה מגו כפירותיה נקטינן לה ואע"ג דאינהו אמרי בתר הכי דפרעיה לא אשגחינן בהו וכל שכן היכא דאודה בפי' דמחייבינן ליה בהודאה דיליה ולא משגחינן בהנהו סהדי ולא עוד אלא אפילו איכא בההוא סהדותא חובה עליה מקבלינן מינה ההיא חובתא דאיכא עליה ולא מקבלינן מיניה ההוא זכותא דהא הכא דקבילנא סהדותייהו דאוזפיה ולא קבילנא סהדותייהו דפרעיה ומשום אודיתא דנקיטנא מגו כפירותיה ולא מידי מההיא הלואה.
