חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ד ב:ח׳-ט׳

« חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ד ע״א חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ה ע״א »

8 מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא. מַאי חוּכָא?

9 דְּקָתָנֵי: מָה לְפִקָּדוֹן, שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בּוֹ מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע, מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג.

פירוש חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ד ב:ח׳-ט׳

8 ואקשינן אדרבא מעדו' הו"ל למילף שכן חטא הדיוט בשבוע' תבעו ואואין פי' בעדו' כתיב ביה נפש כי תחטא ופקדון כתיב ביה נפש כי תחטא לאפוקי מעילה דלא כתיב ביה נפש כי תחטא אלא נפש כי תמעול מעל ואם תאמר והא מעילה נמי כתיב וחטאה בשגגה מקדשי ה' ההוא כמה דאת אמרת ואכלה מקדשי ה' הואיל ולא הקדים וכתב נפש כי תחטא כמו שהקדים בעדות ובפקדון, ועדות ופקדון תרוייהו הדיוט לאפוקי מעילה שהוא קדש ועדות ופקדון תרוייהו לא מיחייבי בה ההוא קרבן אלא שבועה שנשבע לאפוקי מעיל' דלא אשבועה אלא אאכילה.

9 ועדות ופקדון תרוייהו לא מתחייב בה אלא עד דתבע ליה בעל העדו' ובעל הפקדון לאפוקי מעילה דלית בהו תובע ונתבע ומהדרינן הנך נפישין.

« חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ד ע״א חדושי הר"י מיגאש על שבועות ל״ה ע״א »