שאלות ותשובות רמ"א נ״ט

משום דאין מסרבין לגדול נדרשתי לאשר נשאלתי לצאת בעקבי הצאן צאן קדשים להגביה שביב אישי עם אורם כאור שבעתים ואם אהיה כשרגא בטיהרא אחוה דעי על קצת הדברים אשר שם ואבוא בקצרה להיות האיש כמהר"ר מן יצ"ו הלז נחפז ללכת לפי דבריו. ואומר אני כי על מה שראה וידע בגט הנזכר ענין או ענינים אשר למראה עיניו ישפוט שהגט נפסל מחמתו ואמרו לפני גדולים וגם צוה שהאשה לא תנשא והכל כדי להפריש מן האיסור, יפה עשה ויישר כחו אצלי. ואין צריך לומר שלא נלכד בחרם של ר"ת שבודאי לא כיון הוא ולא הנמנים עמו להכשיר גט פסול אחר שניתן אלא שראו פרצה ממוציאים לעז ומטילים פגם בכשרים לעקלקלות ולא לעקל וגדרו בה גדר כנראה מתוך הדברים שבאו שם במרדכי בספור החרם ז"ל כי דבר כזה ריבתה מריבה בישראל ואם למעט מריבות כוונו להרבות ממזרים ח"ו לא כוונו ויפה כיון בעיני מהרי"ק בשורש ל"ו שהעלה בפשיטות כפול שלא דבר ר"ח בת"ח שראה פסול בגט. ועתה במה ששאל כמהר"ר מן יצ"ו הנ"ל פי הגאונים על ענינים פסולים שהוא ראה או ידע להפריש מן האיסור כנ"ל הנה יצא בזה ידי חובתו המוטלת עליו מאת מהרי"ק שם והאריכות בזה אצלי מותר. גם משבח אני מה שבחרו הגאונים שם ואתיוה קמי דמהר"ר משה לנדא הג"ל לדון בדבר ע"פ האמת יחמול על טרחו ויבטל רצונו מפני השלום. ובעזר הגוזר על שימחה שמו כדי להטיל שלום, יבוא עד האמת והשלום. כה מעתיר הצעיר משה בכמ"ר אברהם פרובינצא ז"ל ביום צום נדחה ד' תשרי שי"א פה מנטובא:

לעצור במלין מי יוכל אחר שבא לפני האלוף כמה"ר מן יצ"ו וצעק במר נפשו על נדוי שגזר עליו בית דינו של האלוף מה"ר שכנ"א על עסק גט אחד אשר האלוף מה"ר מן יצ"ו קרא תגר על מסדרי הגט ההוא בג' דברים, האחד שאבי המגרש המיר דתו ולא כתבו עליו וכל שום וחניכה והאמינו לדברי המגרש שאמר ששב להיות יהודי ובעבור זה לא כתבו רק שם של יהדות. והשני שהיה ערב קרוב לחשיכה עד שבשאר כנסיות בפראג התפללו מנחה וערבית רק באותו בית הכנסת שהיו הרבנים מסדרי הגט עכבו העם מלהתפלל בזמנם בעבור נתינת הגט. ומה"ר מן וחביריו אמרו כי פנה היום בנתינת הגט. שלישית שאמר שהיה הגט מעושה בנכרים שלא כדין. ואני לא ראיתי כל העדיות כדי הצורך אך ראיתי מכתב הגאון מה"ר מאיר מפדוואה שכתב איך הגיע לידו חבילות חבילות של עדות אשר נגבו משתי הכתות ולפי האמת היה בין השמשות ואחרו יותר מן השיעור אך לא היה לילה והתפללו מנחה אחר נתינת הגט. וע"ד העישוי לא נתברר שהיה מעושה בשעת נתינת הגט רק נמצא לפי העדיות שתחילתו היה באונס שהיה תפוס בעבור זה בעיר אחרת אשר שם דירת אם המגורשת שתקפה ידה שם עליו אכן בפראג היה בן חורין לפי דברי העדים שהעידו שלא ראה שם שום שומר עויין עליו. ומהר"ר מן אמר שהיה מפחד המגרש שקרובי האשה בפראג ישובו לתפשו וכי בדרך בבואו מעיר נוימבורג לפראג הופקד ביד העגלון לשומרו אך בפראג לא רצה להמתין העגלון ולשמרו וחזר לו וככה נמצא בעדיות ג"כ שנגבו. עכ"ד הגאון מה"ר מאיר מפדוואה וכדי הוא לסמוך עליו: