1שנוי נוסח אשכנזי לספרדי2ולשנות התפלה מנוסח אשכנז לנוסח ספרד או להפך קל יותר, ומכל מקום אין ליחיד לעשות כן אלא אם קובע עצמו בבית כנסת שמתפללים כן וכן כתב הגמו"ז. ובספר שער הכוונות הביא בשם האר"י שלכל שבט יש דרך תפלה ושער בשמים משלו ולכן אין לשנות מנוסח לנוסח והובאו במגן אברהם סימן ס"ח בקצור ועיין בפרי מגדים. אבל בספר קשר גודל סימן י"ב אות ט' כתב בשם האר"י שתפלת נוסח הספרדים עולה בכל אחד מהי"ב השערים עכ"ל, ולא ידענא כי מאחר שמהרח"ו תלמידו של האר"י לא כתב כן החיד"א שחי מאתיים שנה אחריו מנין לו. ובעצם הענין הקשה הגמו"ז זצלה"ה בתשובות איברא סימן נ"ה אות א' 4 היאך אפשר לומר שבשעה שאנשי כנסת הגדולה תקנו את סדר התפלה נחלק אז לי"ב שבטים והלא כבר לא היו השבטים נבדלים זה מזה, ובעדות לישראל אות ס"ה פרש שמיירי בשנויי ההברות.3והנה האר"י קבע נוסחתו כנוסח הספרדים ותיקן אותה על פי הסוד ואחריו נמשכו החסידים, ברם אין אחד מאלף היום היודע להתכוון על פי הסוד והשאר דמי עליהם ככשורא ולכן אין ליחיד בעלמא לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד משום יוהרא וכמו שכתב הגמו"ז. והאר"י עצמו התפלל בימים הנוראים בבית כנסת של אשכנזים מפני הסוד שבפיוטים כמו שהביא בשו"ת יוסף אומץ סימן כ' מספר שער הכוונות, וקצת קשה למה הפיוטים נחשבו לו יותר מגוף התפלה ובפרט בימים הנוראים שאז צריך להקפיד במנהגים כמו באורח חיים סימן תר"ג, וצ"ל שלעצמו המשיך להתפלל לפי נוסחתו.4ואולם למי שאין לו יד בנסתר נוסח אשכנז עדיף, חדא שמה שנקרא בין האשכנזים נוסח ספרד נשתבש ברוב הסדורים כי הורכבו בו כמה גרסאות ולדוגמה בגרסה אחת היה כתוב וטוב בעיניך וכו' בכל עת ובכל שעה בשלומך עכ"ל ובגרסה ב' היה כתוב בכל עת ובכל שעה ברוב עז ושלום עכ"ל והמדפיסים הדפיסו שניהן ביחד, וכן נשתבשו בברכת רפאנו וברכת השנים וברכות אחרות ועיין בהקדמה לסדור נוסח ספרד הוצאת מסדה. ועוד שידוע שדרך הדורות להוסיף אבל לא לגרוע, ואתה תחזה שבנוסח ספרד נתווספו הרבה מלים וניבים שאינם הכרחיים עיין בברכת ישתבח ואהבה רבה ושמע קולנו ועוד, מה שאין כן נוסח אשכנז קב ונקי ושמור מימי גדולי אשכנז עיין במחזור ויטרי מסימן פ"ט והלאה ואין להחליפו באחר.5יהודה הרצל הנקין
