רש"י על זבחים צ״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים צ״ו ב:ד׳
4 אֲמַר לֵיהּ: בְּעִי מִינַּי מִילְּתָא, דְּאִיפְשִׁיט לָךְ כִּי מַתְנִיתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: בִּישֵּׁל בְּמִקְצָת כְּלִי – טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, אוֹ אֵין טָעוּן? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ טָעוּן, מִידֵּי דְּהָוֵה אַהַזָּאָה.
פירוש רש"י על זבחים צ״ו ב:ד׳
4 דאיפשיט לך כי מתניתא - מסברא איפשוט לך וכי תדוק במתניתא תשכח כוותאי:
5 מידי דהוה אהזאה - דם חטאת שניתז על הבגד דתנן במתניתין אין טעון כיבוס אלא מקום הדם: