רש"י על זבחים ח׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים ח׳ א:ד׳
4 אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? כִּדְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״; הָכָא נָמֵי: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״.
פירוש רש"י על זבחים ח׳ א:ד׳
4 אשכחן למצוה כו' - ואי קשיא מצוה מהיקשא דזאת התורה משלמים אתיא כשאר כל הזבחים אין הכי נמי ומסקנא מהתם יליף לה לקמיה ומעיקרא הוא דמהדרינן דנכתבו כולהו בגופיה:
5 כדאמר רב הונא כו' - לקמן בשמעתין:
6 חטאתו - וכפר עליו הכהן מחטאתו כשזרק דמו לשמו חטאת חטאתו מדהוה ליה למכתב מחטאת וכתיב וי"ו יתירא למדרש בה לשם בעלים: