רש"י על זבחים פ״ב א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים פ״ב א:י״ד
14 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ – לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּיּוֹצֵא, מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּנִּכְנָס?!
פירוש רש"י על זבחים פ״ב א:י״ד
14 ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ - כלומר מה בחוץ שהוא מקום שהמחשבה פוסלת בו אם חישב בשחיטה ע"מ לזרוק דמה בחוץ פסול:
15 לא עשה - אצל מוציא מקצת הדם בחוץ:
16 את המשויר - בפנים כיוצא כדאמריתו הפנימי כשר וטעמא ילפינן בגמרא:
17 מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים - כלומר היכל שהוא מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים שאם שחט ע"מ ליתן את הניתנין בחוץ בפנים כשר כדאמרי' בפרק כל הפסולין לעיל זבחים לו. אינו דין כו':