רש"י על זבחים ז׳ ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים ז׳ ב:י״ז
17 אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח״ – לְכִדְרַב נַחְמָן; ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ – לְמִצְוָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ; ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח״ – בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים לְמִצְוָה; ״הוּא״ – לְעַכֵּב בֵּין הָכָא וְהָכָא.
פירוש רש"י על זבחים ז׳ ב:י״ז
17 למצוה בשינוי קודש - בכולהו עשיות ילפינן מיניה דהא כתיב ועשית:
18 הוא - משמע פסח הוא בהוייתו לשמו כשר שלא לשמו פסול:
19 דהכא והכא - בשינוי קודש ובשינוי בעלים דהוא משמע אתרוייהו כשהוא עשוי כמצותו משמע: