רש"י על זבחים ע״ו א

1 וכולן הכהנים רשאין כו' - משנה היא בפ' כל התדיר לקמן זבחים דף צ: וגבי קדשים קאי:

2 לשנות באכילתן כגון לאכלן צלויין כו' - אמר קרא לך נתתים למשחה במדבר י״ח:ח׳ לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

3 ותבלי תרומה - ואע"ג דקא ממעט בזמן אכילת תרומה:

4 אין לוקחין תרומה - הכהנים בכסף מעשר שני בירושלים:

5 מפני שממעט באכילתה - במקום אכילתה דמעכשיו לא יאכלנה אלא בירושלים:

6 כי אתא - אביי קמיה דרב יוסף:

7 א"ל אמאי לא תותביה - נמי מהא:

8 לבית הפסול - כשצריך לאכול השמן בזמן השביעית:

9 ה"נ - דרבנן תרומת ירק:

10 אי הכי - דמשום דרבנן הוא:

11 איפכא מיבעיא ליה למיתני - אין. מבשלין ירק של תרומה בשמן שביעית ורבי שמעון מתיר אבל השתא שמן תרומה דאורייתא היא דכתיב שם כל חלב יצהר וקא שרי ר"ש:

12 דאיערב - שמן בירק ועל כרחו יבשלם יחד כדמפרש לקמיה דאי אפשר לסוחטו כולו ממנו:

13 הא לא דמי כו' - סיומא דקושיא הוא:

14 חתיכה בחתיכות - מתני' היא וקתני תאכל כחמור שבהן ואפילו לרבנן והכא נמי אי בדאיערב עסקינן לא הוו פליגי רבנן עליה:

15 וקמפסיד בשביעית - ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

16 למחרת - בספק מצורע מוחלט וספק אינו מוחלט קאי למחרת ביום השמיני: