רש"י על זבחים ס״ט ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים ס״ט ב:ב׳
2 אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר; אִם נִבְלַת בְּהֵמָה, שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; נִבְלַת הָעוֹף, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתוֹ מִטּוּמְאָתוֹ?!
פירוש רש"י על זבחים ס״ט ב:ב׳
2 ומה בהמה בנבלתה מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה - כדילפינן בגמרא מוכי ימות מן הבהמה:
3 עוף שאינו מטמא במגע ובמשא - אלא באכילה ובבית הבליעה כדכתיב ויקרא כ״ב:ח׳ לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה:
4 אינו דין כו' - וכיון דקיי"ל בשחיטה מק"ו ילפינן מליקה דקדשים מינה בבנין אב מה מצינו בשחיטה בחולין שמכשרתה באכילה כשאינה טריפה ומטהרת טריפתה מטומאתה: