רש"י על זבחים ס״א ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ס״א ע״ב:ב׳ רש"י על זבחים ס״א ע״ב:ה׳ »

4 אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה – שֶׁל אֲבָנִים הָיָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲבָנִים״ ״אֲבָנִים״ ״אֲבָנִים״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶחָד שֶׁל שִׁילֹה, וְאֶחָד שֶׁל נוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים.

פירוש רש"י על זבחים ס״א ב:ד׳

4 אבנים ג"פ - אם מזבח אבנים וגו' מזבח אבנים לא תניף וגו' אבנים שלמות תבנה וגו':

5 נוב וגבעון - חד חשיב להו דשניהם במה ואינן קדושים:

« רש"י על זבחים ס״א ע״ב:ב׳ רש"י על זבחים ס״א ע״ב:ה׳ »