רש"י על זבחים מ״ח ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים מ״ח ב:ט״ו
15 אֶלָּא ״אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן״ – וְאֵין בֶּן עוֹף בַּצָּפוֹן. דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא בֶּן עוֹף טָעוּן צָפוֹן? וְדִין הוּא; וּמָה בֶּן צֹאן, שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן – קָבַע לוֹ צָפוֹן; בֶּן עוֹף, שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ צָפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתוֹ״.
פירוש רש"י על זבחים מ״ח ב:ט״ו
15 ה"ג אלא אותו בצפון ואין בן עוף בצפון דתניא יכול יהא בן עוף טעון צפון ודין הוא כו' ת"ל אותו מה לבן צאן כו':
16 ואין בן עוף - מליקת תורין ובני יונה:
17 שלא קבע לו כהן - דשחיטה בזר כשרה:
18 בן עוף קבע לו כהן - דכתיב והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו וגו' ויקרא א׳:י״ד-ט״ו: