רש"י על זבחים מ״ו ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים מ״ו ע״ב:ד׳ רש"י על זבחים מ״ו ע״ב:ו׳ »

1 זבחים פתח ↗

חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּטוּמְאַת בָּשָׂר, אֲבָל בְּטוּמְאַת הַגּוּף – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ לוֹקֶה.

2 משנה למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח פתח ↗

וכן העצים והלבונה כו'. מפשט דברי רבינו נראה שדין זה הוא מדרבנן דקאי למה שכתב בתחילת הדין מעלה יתירה עשו חכמים כו' וכמ"ש מרן. אך בפ"ב דחולין דף ל"ו אמרינן חיבת הקדש דאורייתא מנ"ל ומסיק מדכתיב והבשר לרבות עצים ולבונה כו'. וכבר השיגו הראב"ד לרבינו בזה בפ"י מהלכות טומאת אוכלין דין י"ז ועיין במ"ש מרן שם. ועיין במ"ש מרן בפי"ב מהלכות שאר אבות הטומאה דין י"ג. ופשט הסוגיא דפרק כל שעה דף ל"ה מוכח דהוי מדרבנן דאמרינן עצים ולבונה בני איטמויי נינהו אלא מעלה עשו כו'. ומיהו אין להכריח מכאן דהא אמרינן התם בקדשים לא אמאי טהור הוא אלא מעלה כו' ומחוסר כפורים שאכל קדש לכ"ע איסורו מן התורה ואליבא דרבינו לוקה ולהראב"ד חייב כרת כמבואר בפרק ח"י מהלכות פסולי המוקדשין דין י"ד. ורש"י פירש תנינא דעבוד רבנן מעלה בקדשים אפי' מדאורייתא והדבר צריך תלמוד. ועיין בס"פ ד' דזבחים דף מ"ו דאמרינן והאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה ומשני לפיסולא בעלמא ועיין במ"ש רש"י שם ועיין במ"ש מרן ס"פ ח"י מהלכות פסולי המוקדשין ובפרק הקומץ רבה דף כ"א דאמרינן יצאו עצים שאינן מקבלים טומאה ועיין ברש"י שם ובמ"ש התוס' ד"ה יצאו עצים ועיין בסוגיית הגמרא פ"ז דזבחים דף ל"ד ובמ"ש התוספות שם ד"ה ואפי' ודו"ק:

3 זבחים פתח ↗

חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּטוּמְאַת בָּשָׂר, אֲבָל בְּטוּמְאַת הַגּוּף – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ לוֹקֶה.

1 חד אמר - חד מהאי זוזא אמר מחלוקת שנחלקו חכמים על רבי שמעון שחייב:

2 בטומאת בשר - אם אכלן לעצים ולבונה טמאין לוקה משום לאו דוהבשר אשר יגע בכל טמא וגו' ויקרא ז׳:י״ט דאמר מר חולין דף לו: והבשר יתירא לרבות עצים ולבונה:

3 אבל בטומאת הגוף - והן טהורים דברי הכל אינו לוקה דלא איתרבו בה:

« רש"י על זבחים מ״ו ע״ב:ד׳ רש"י על זבחים מ״ו ע״ב:ו׳ »