רש"י על זבחים מ״ו ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים מ״ו ב:י״א
11 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ – כָּשֵׁר; שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין, שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד.
פירוש רש"י על זבחים מ״ו ב:י״א
11 אף מי שלא היה בלבו כו' - ששחט סתם כשר:
12 שהוא תנאי בית דין - שישחט סתם כדאמרן בפ"ק לעיל זבחים ב: התנו בית דין דלא לימא לשמו דלמא אתי למימר שלא לשמו:
13 שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד - הלכך אי הוה שלא לשמו אע"ג דבעלים אמרי לשמו לאו מידי הוא דלאו בדידהו תליא מילתא דכתיב המקריב אותו לא יחשב ויקרא ז: