רש"י על זבחים ל״ה א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים ל״ה א:י״ג
13 הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מִן הָעוֹר, וּמִן הָרוֹטֶב, וּמִן הַקֵּיפֶה, וּמִן הָאָלָל, וּמִן הַעֲצָמוֹת, וּמִן הַגִּידִין, וּמִן הַקְּרָנַיִם, וּמִן הַטְּלָפַיִם – חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ; כָּשֵׁר, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא.
פירוש רש"י על זבחים ל״ה א:י״ג
13 קיפה - מפרש בהעור והרוטב חולין דף קכ. תבלין ודקדקת הבשר השוכנת בשולי קדרה:
14 אלל - גיד הצואר שהוא קשה ואין ראוי לאכילה:
15 ואין חייבין עליהן משום פיגול - אם היה הזבח פגול שחישב על בשרו או על אימוריו חוץ לזמנו ונתפגל האוכל מאלו פטור:
16 וטמא - אם אכל בטומאת הגוף מאחת מאלה הזבח כשר: