רש"י על זבחים כ׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים כ׳ ע״ב:י״ג רש"י על זבחים כ״א ע״א:א׳ »

14 אִיבַּעְיָא לְהוּ: טוּמְאָה, מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אִם תִּימְצֵי לוֹמַר יְצִיאָה לָא פָּסְלָה – דְּגַבְרָא חֲזֵי, אֲבָל הָכָא דְּגַבְרָא לָא חֲזֵי – אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדַר חֲזֵי – דָּק לֵיהּ וְלָא מַסַּח דַּעְתֵּיהּ?

פירוש רש"י על זבחים כ׳ ב:י״ד

14 טומאה - קס"ד נטמאו ידיו ולא גופו קמיבעיא ליה:

15 את"ל יציאה לא פסלה - התם הוא משום דגברא חזי לחזור וליכנס לא מסח דעתיה ולא מיפסל קידוש בהיסח הדעת:

16 או דלמא כיון דהדר חזי - על ידי הטבילה דק ליה מדקדק בקדושין ונזהר מליגע ידיו בדבר טינוף ולא מסח דעתיה:

« רש"י על זבחים כ׳ ע״ב:י״ג רש"י על זבחים כ״א ע״א:א׳ »