רש"י על זבחים ט״ו ב

1 הא צריך לאמטוייה - דקאמרת לאחשובה עבודה מהאי טעם מחלוקת ר' אליעזר ורבנן במתני':

2 בחוץ - להלן מן המזבח והכניסו בפנים לצד המזבח:

3 והוציאו לחוץ - כלומר ריחקו מן המזבח הנך חוץ ופנים כולהו בעזרה:

4 הא צריך לאמטוייה - לכשיחזור ויקריבנו לצד המזבח אם תהא אותה הולכה במחשבה פסולה:

5 לאו כהילוך הצריך לעבודה דמי - הואיל ושלא לצורך הוציאו על חנם הוצרך לחזור ולהכניסו:

6 אי תניא - דמודה בה ר' אליעזר תניא ואין מחלוקת בין ר"א לת"ק אלא אר"ש אבוה קאי ופליג:

7 מתני' כל הזבחים. אונן - כל זמן שלא נקבר המת:

8 טבול יום - דשרץ ודמת ושאר טומאות שלא הוצרכו לקרבן:

9 מחוסר כפורים - זב ומצורע שטבלו והעריב שמשן ולא הביאו כפרתן:

10 מחוסר בגדים - כהן גדול ששימש בפחות משמונה וכהן הדיוט בפחות מד':

11 ושלא רחץ ידים ורגלים - מן הכיור:

12 ערל - כהן שמתו אחיו מחמת מילה:

13 יושב או עומד על גבי כלים - שיש חציצה בין רגליו לרצפה וכולהו יליף בגמ' דפסלי בעבודה:

14 גמ ' וינזרו מקדשי וגו' - גבי מקריבים בטומאה כתיב דסמיך ליה כל איש אשר יקרב מכל זרעכם:

15 למעוטי מאי בני ישראל למעוטי מאי - קרבן של מי הוא ממעט מלהזהיר כהנים על הטומאה:

16 אילימא למעוטי בנות ישראל - קרבן נשים שלא הוזהרו כהנים מלהקריבו בטומאה:

17 קרבן נשים בטומאה קרב - בתמיה וכי יש כח בקרבן נשים לדחות הטומאה:

18 אלא למעוטי קרבן עובדי כוכבים - עובד כוכבים ששילח עולתו כדתניא בהכל שוחטין חולין דף יג: איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל:

19 השתא ציץ לא מרצה - על טומאת עולין שבקרבנו כגון נטמא הדם או החלב כדרך שמרצה על של ישראל:

20 דאמר מר - במנחות בהקומץ רבה מנחות דף כה.:

21 לא הורצה - דכתיב לרצון להם ולא לעובדי כוכבים:

22 בטומאת הגוף יהא קרב - בתמיה והלא אפילו אצל קרבן יחיד דישראל לא נדחת:

23 אלא הכי קאמר וינזרו מקדשי - יתרחקו בטומאה מכל קדשים:

24 בני ישראל לא יחללו - והזרים אף הם ינזרו כדי שלא יחללום לימד על זר שעבד שחילל את הקדשים ופסלם:

25 בעל מום שאוכל - את קדשי קדשים דכתיב ויקרא כא מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל:

26 אם עבד חילל - דכתיב מום בו ולא יחלל את מקדשי שם: