רש"י על זבחים ט״ו ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ט״ו ע״ב:י״א רש"י על זבחים ט״ו ע״ב:י״ג »

12 אֶלָּא לְמַעוֹטֵי גּוֹיִם? הַשְׁתָּא צִיץ לָא מְרַצֵּה, דְּאָמַר מָר: וּבַגּוֹיִם – בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה; בְּטוּמְאָה קָרֵב?!

פירוש רש"י על זבחים ט״ו ב:י״ב

12 אלא למעוטי קרבן עובדי כוכבים - עובד כוכבים ששילח עולתו כדתניא בהכל שוחטין חולין דף יג: איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל:

13 השתא ציץ לא מרצה - על טומאת עולין שבקרבנו כגון נטמא הדם או החלב כדרך שמרצה על של ישראל:

14 דאמר מר - במנחות בהקומץ רבה מנחות דף כה.:

15 לא הורצה - דכתיב לרצון להם ולא לעובדי כוכבים:

16 בטומאת הגוף יהא קרב - בתמיה והלא אפילו אצל קרבן יחיד דישראל לא נדחת:

« רש"י על זבחים ט״ו ע״ב:י״א רש"י על זבחים ט״ו ע״ב:י״ג »