רש"י על זבחים ק״ב א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ק״ב ע״א:א׳ רש"י על זבחים ק״ב ע״א:ו׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

114 לכאורה כוונתו שמשה נחשב למלך זבחים קב., וכמבואר למעלה הערה 48, ואין ראוי למלך שישתווה עם העם, אלא עליו להיות מרומם מהם רמב"ם הלכות מלכים פ"ב ה"ה. ואם תאמר, שלמעלה ס"פ יד לאחר ציון 95 הביא את מאמר חכמים סוטה יא., שאמרו "'וישימו עליו שרי מסים' שמות א, יא, 'עליהם' מיבעי ליה. תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון, מלמד שהביאו מלבן ותלו לו לפרעה בצוארו, וכל אחד ואחד מישראל שאמר להם איסטניס אני, אמרו לו, כלום איסטניס אתה יותר מפרעה". ושם לאחר ציון 105 כתב: "כי גם המלך המאחד העם היה מסייע בבנין, ומפני זה היו כולם משועבדים כאחד". ומשמע שאף המלך מסייע במלאכה כן העירו בגבורות ה' הוצאת מכון המהר"ל, הערה 31. אמנם זה לא קשה, כי אין ראוי למלך למחול על כבודו ולהשתוות לאחרים ע"י שמסייע להם במלאכתם. אך פרעה היה מסייע בבנין בכדי שתהיה לו אמתלא לשעבד את ישראל ביתר שאת, שלא יוכל הישראלי לומר "איסטניס אני". וא"כ הסיוע בבנין מגביר את כח המלך, ובכגון דא בודאי אין לחוש "שאין ראוי למלך להיות מסייע". אך יש להבין, שמבאר שמשה היה נחשב למלך על ישראל אף בהיותו עדיין בבית פרעה, וזה טעון ביאור. דבשלמא מה שמשה היה אז קטן בן יב שנים שמו"ר ה, ב, וראה רמב"ן שמות ב, כג, ולהלן פכ"ו הערה 27, לא קשה, כי גם שלמה היה בן יב שנים במלכו סדר עולם רבה פי"ד. וכן יאשיהו היה בן שמונה שנים במלכו דהי"ב לד, א. והתומים סימן ז סק"ג ביאר ששלמה ויאשיהו יכלו למלוך למרות היותם קטנים, כי בדורות ראשונים נעשו לגדולים לפני יג שנים ראה חבצלת השרון, פרשת שמות, עמוד לד שדן בענין זה, ומביא את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ז, שכתב "הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל". אך דבר זה תמוה מצד אחר, שהרי משה עדיין לא מלך על ישראל, ולא הנהיג אותם, ומדוע שיהיה לו דין מלך. ויש בזה דעות שונות ממתי משה היה נחשב למלך, אך אף אחת מהן אינה סוברת שהיה מלך בעודו בבית פרעה; בתנחומא עקב, סוף סימן ט, אמרו "'פסול לך' דברים י, א, חייך שאני עושה אותך מלך". ומקרא זה "פסול לך" נאמר לאחר חטא העגל, ונמצא שרק לאחר מכן משה נעשה מלך. ומדברי רש"י זבחים קב. ד"ה היתה אלישבע יתירה מבואר שמשה נעשה מלך ביום שהוקם המשכן, וזה היה בר"ח ניסן שמות מ, ב כשנה לאחר יצ"מ. והמשך חכמה שמות יח, יב תמה כיצד משה "היה עומד ומשמש לפניהם" רש"י שמות יח, יב, והרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול קידושין לב:. ותירץ בזה"ל: "אכן הלא דרשו שמו"ר ב, ו על 'ויהי בישורון מלך' דברים לג, ה זה משה, וכתיב שם 'בהתאסף ראשי עם', וזה בעת מתן תורה יום הקהל דברים ט, י, אבל יתרו בא קודם מתן תורה זבחים קטז.". ומרן הגרי"ז מובא בספר גבורות יצחק וארא ריש סימן עח ביאר שמשה נעשה מלך בעת שנאמר שמות ו, יג "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" ועיין בספר גבורות יצחק שם, שהאריך בזה. אך לומר שמשה היה כבר מלך בעודו קטן בבית פרעה, כאשר עדיין לא היה ממונה על ישראל, הוא דבר שאינו מובן. ולולא דמסתפינא היה נראה להגיה דבריו ולומר "שאין ראוי לבן מלך להיות מסייע", כי הואיל ומשה היה נחשב לבן של בתיה, לכך הוא כמו בן המלך, ואין ראוי לבן המלך שיסייע במלאכה. והחתם סופר בפרשת בשלח שמות יג, יט כתב: "משה בנעוריו היה בן מלך, ואחר כך לא היה במצרים, אם כן אין לו רשות ליטול מביזה". וראה להלן פי"ט הערה 235.

2 זבחים פתח ↗

מֵיתִיבִי: חָמֵשׁ שְׂמָחוֹת הָיְתָה אֱלִישֶׁבַע יְתֵירָה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – יְבָמָהּ מֶלֶךְ, אִישָׁהּ כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּנָהּ סְגָן, בֶּן בְּנָהּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וְאָחִיהָ נְשִׂיא שֵׁבֶט; וַאֲבֵילָה עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ.

3 תוספתא כפשוטה על סוטה פתח ↗

148-151. שנ' וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס, מגיד שפנחס משוח מלחמה וכו'. בבבלי הנ"ל: וכן הוא אומר וישלח אותם וכו' ואת פינחס במדבר ל"א, ו'. אותם. אלו סנהדרין, פינחס, זה משוח מלחמה. ובסדר עולם רבה פ"ז, הוצ' רטנר, י"ח ע"א: ויש אומרים אף בן בנה משוח מלחמה, זה פנחס, ועיין בהערה מ"א שם. ועיין וי"ר פ"כ, ב', הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' ת"נ, ובהערות שם, וברש"י זבחים ק"ב א', ד"ה בן בנה.

4 זבחים פתח ↗

1 היתה אלישבע יתירה - ביום שהוקם המשכן קאי בסדר עולם:

2 בנה סגן - אלעזר:

3 בן בנה - פנחס משוח מלחמה כדאשכחן במדין אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא והוא המדבר אל העם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם:

4 אחיה - נחשון:

« רש"י על זבחים ק״ב ע״א:א׳ רש"י על זבחים ק״ב ע״א:ו׳ »