רש"י על זכריה ט׳:ה׳

« רש"י על זכריה ט׳:ד׳ רש"י על זכריה ט׳:ו׳ »

5 תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב׃

פירוש רש"י על זכריה ט׳:ה׳

5 תִּרְאֶה אַשְׁקְלוֹן. אֶת מַפֶּלֶת צוֹר וְתִירָא:

6 וְעֶקְרוֹן אַף הִיא תִּירָא:

7 כִּי הוֹבִישׁ מֶבָּטָהּ. שֶׁהָיְתָה נִשְׁעֶנֶת עַל צוֹר, שֶׁהָיְתָה רֹאשׁ לִבְנֵי עֵשָׂו. וְעֶקְרוֹן אַף הִיא לֶאֱדוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה מגילה ו.. וּתְחִלָּה הָיְתָה מִשֶּׁל פְּלִשְׁתִּים:

« רש"י על זכריה ט׳:ד׳ רש"י על זכריה ט׳:ו׳ »