רש"י על זכריה ט׳:ה׳

1 תִּרְאֶה אַשְׁקְלוֹן. אֶת מַפֶּלֶת צוֹר וְתִירָא:

2 וְעֶקְרוֹן אַף הִיא תִּירָא:

3 כִּי הוֹבִישׁ מֶבָּטָהּ. שֶׁהָיְתָה נִשְׁעֶנֶת עַל צוֹר, שֶׁהָיְתָה רֹאשׁ לִבְנֵי עֵשָׂו. וְעֶקְרוֹן אַף הִיא לֶאֱדוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה מגילה ו.. וּתְחִלָּה הָיְתָה מִשֶּׁל פְּלִשְׁתִּים: