מקור זכריה ט׳:י״ז
1 כִּ֥י מַה־טּוּב֖וֹ וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙ בַּחוּרִ֔ים וְתִיר֖וֹשׁ יְנוֹבֵ֥ב בְּתֻלֽוֹת׃
פירוש רש"י על זכריה ט׳:י״ז
1 כִּי מַה. רַב טוּבוֹ. הַצָּפוּן שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר:
2 דָּגָן בַּחוּרִים. הַנּוֹתֵן כֹּחַ לַבַּחוּרִים:
3 וְתִירוֹשׁ. אֲשֶׁר יְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת בְּנִיב שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין אֲשֶׁר יְנוֹבֵב וְיִצְמַח בְּקַרְקַע בְּתוּלָה, וְהוּא יַיִן מְשֻׁבָּח: