רש"י על זכריה ט׳:ט״ו

1 וְאָכְלוּ. שְׁלַל אוֹיְבֵיהֶם:

2 וְכָבְשׁוּ. תַּחְתֶּיהָ אַבְנֵי קָלַע, הֵם הַיְּוָנִים שֶׁהֵם מְלֻמְּדֵי קֶשֶׁת וְלִקְלֹעַ בָּאֶבֶן:

3 וְהָמוּ כְּמוֹ יָיִן. הֲמִיּוֹן בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁהוֹמִים שְׁתוּיֵי יָיִן:

4 וּמָלְאוּ. נַפְשׁוֹתָם כָּל טוֹב:

5 כַּמִּזְרָק. שֶׁמָּלֵא דָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ:

6 כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ. שֶׁמְּנַסְּכִין שָׁם יַיִן וְהַיַּיִן צָף עָלָיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה סוכה מט: לְשׁוֹן שְׂבִיעָה לְשׁוֹן שִׁכְרוּת: