מקור זכריה ט׳:י״ב
1 שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּם־הַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ׃
פירוש רש"י על זכריה ט׳:י״ב
1 שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן. לְכֹחֲכֶם וְלִכְבוֹדְכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם עַתָּה בִּרְשׁוּת מַלְכֵי פָּרַס, אַתֶּם אֲסִירֵי הַתִּקְוָה. אֲשֶׁר קִוִּיתֶם לִי עַד הֵנָּה לְמַלֹּאות דְּבָרַי לְקֵץ שִׁבְעִים שָׁנָה ירמיה כט:י:
2 גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. עוֹד הַיּוֹם אֲנִי מַגִּיד לְךָ בְּשׂוֹרָה שְׁנִיָּה, לְבַד זוֹ שֶׁל בִּנְיָן. וּמַה הִיא הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁאֲנִי שָׁב לִשְׁנוֹת לָכֶם?: