1 וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂרְאֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו. אֲנָשִׁים צַדִּיקִים הָיוּ, וְשָׁלְחוּ מִבָּבֶל לִקְרוֹבֵיהֶם שֶׁבְּבֵית אֵל לָבֹא לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה׳ בִּירוּשָׁלַיִם בַּעֲדָם, וְלִשְׁאֹל מֵאֵת הַכֹּהֲנִים לְהוֹדִיעָם אִם יִבְכּוּ בְּחֹדֶשׁ אָב, אַחֲרֵי אֲשֶׁר חָזַר הַבַּיִת לְהִבָּנוֹת:
2 הַנָּזֵר. לִפְרוֹשׁ מִן הַתַּעֲנוּג כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה. אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישׁוּת ספרא אמור פרשה ד, א:
4 הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי. הֵ״א נְקוּדָה חֲטַף פַּתָּח, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן תְּמִיהָא: שֶׁמָּא לִכְבוֹדִי צַמְתֶּם, שֶׁתִּהְיוּ צְרִיכִים לָצוּם גַּם עַתָּה?:
5 וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ. וְאִם לֹא תָצוּמוּ, מַה לִּי גַּם בָּזוֹ? הֲלֹא אַתֶּם לַהֲנָאַתְכֶם הוּא הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה:
6 הֲלֹא אֶת הַדְּבָרִים. מִי גָּרַם לָכֶם הַצּוֹם וְהַמִּסְפֵּד? הֲלֹא דִבְרֵי תוֹכָחוֹת אֲשֶׁר קָרָא ה׳ וְגוֹ׳, הֵם הֶחֱרִיבוּ אֶתְכֶם, וְעַל כֵּן צַמְתֶּם. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא: ״מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ״ זכריה ז:ט:
7 שָׂמוּ שָׁמִיר. תּוֹלַעַת חָזָק מִצּוּר, מַרְאִין אוֹתוֹ עַל הָאֶבֶן וְהִיא מִתְבַּקַּעַת סוטה מח::
8 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ. אָמַר ה׳ צְבָאוֹת עֲלֵיהֶן בְּאוֹתָן הַיָּמִים כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע:
11 אֶרֶץ חֶמְדָּה לְשַׁמָּה. וְהוּא גָּרַם לָהֶם הַצּוֹם וְהַמִּסְפֵּד, אֲבָל עַתָּה: ״קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן״ זכריה ח:ב – בִּשְׁבִיל צִיּוֹן אֲקַנֵּא אֶת הַכַּשְׂדִּים:
