רש"י על זכריה 14 פרקים

רש"י על זכריה ד׳:ב׳

« רש"י על זכריה ג׳:ט׳ רש"י על זכריה ד׳:ג׳ »

1 ליקוטי הלכות פתח ↗

וְעַל-כֵּן כָּל הַקְרָבַת הַקְּטֹרֶת הָיָה בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה וְהַטָּבָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שְׁמוֹת ל"ג, "בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת יַקְטִירֶנָּה וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת וְכוּ'" כִּי קְטֹרֶת, שֶׁהִיא עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּיָּדוּעַ, כִּי י"א סִמָּנֵי הַקְּטֹרֶת מַכְנִיעִין סִטְרָא דְּמוֹתָא כָּל הַסִּטְרִין אוחרנין וּמַעֲלִין הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִיפּוֹת כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיּזָּהֵר לוֹמַר קְטֹרֶת בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְיוֹעִיל לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה נִמְצָא, שֶׁקְּטֹרֶת בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה, אֲבָל עִקַּר הַתְּשׁוּבָה זוֹכִין בִּבְחִינַת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁכּוֹלֵל יַחַד אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא בְּקֶשֶׁר נִפְלָא מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּיג כְּלָל וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁרָאָה זְכַרְיָה סוֹד הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה עַל-יְדֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁרָאָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַפְטָרַת בְּהַעֲלוֹתְךָ וְשַׁבָּת חֲנֻכָּה שֶׁהוּא זְכַרְיָה ד, "רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגוּלָה עַל רֹאשָׁהּ וְכוּ'" וּכְלָל הָעִנְיָן, שֶׁהַשֶּׁמֶן הָיָה נִמְשָׁךְ מֵאֵלָיו כְּמוֹ מִמַּעְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְגוּלָה עַל רֹאשָׁהּ" וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וְסִיֵּם שָׁם, "לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי וְכוּ'", הַיְנוּ כָּל עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַגְּאֻלָּה, הוּא לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי וְכוּ', כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָעִקָּר תָּלוּי בִּבְחִינַת הַנַּ"ל שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנַּ"ל שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים יַחַד בְּקֶשֶׁר אֶחָד אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְאָז אַף-עַל-פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן בֶּאֱמֶת זֶהוּ סוֹד נִפְלָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג, כִּי נִמְשָׁךְ מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהֵם כְּלוּלִים כָּל אֶחָד מִשִּׁבְעָה, בְּחִינַת שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה סוֹד שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת שֶׁסּוֹפְרִין קֹדֶם יוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא שָׁבוּעוֹת, שֶׁכָּל זֶה כָּלוּל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם תְּשׁוּבָתֵנוּ אֵלָיו וּתְשׁוּבָתוֹ אֵלֵינוּ, כּוֹלֵל כֻּלָּם יַחַד, כִּי הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא דָּוִד וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן רָמַז הַגְּאֻלָּה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה וְכַנַּ"ל:

1 וְגֻלָּה עַל רֹאשָׁהּ. כְּמוֹ יהושע טו:יט גֻּלּוֹת עִלִּית, לְשׁוֹן מַעְיָן, כְּמִין סֵפֶל גָּדוֹל עָגוֹל:

2 וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ. כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילָה לְתוֹכָהּ:

3 שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת. לְכָל נֵר וָנֵר בָּאִין שִׁבְעָה צִנּוֹרוֹת קְטַנִּים, שֶׁהַשֶּׁמֶן זָב מִן הַגֻּלָּה דֶּרֶךְ אוֹתָן מוּצָקוֹת לְכָל נֵר וָנֵר:

« רש"י על זכריה ג׳:ט׳ רש"י על זכריה ד׳:ג׳ »