מקור זכריה י״ב:ז׳
1 וְהוֹשִׁ֧עַ יְהֹוָ֛ה אֶת־אׇהֳלֵ֥י יְהוּדָ֖ה בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה לְמַ֨עַן לֹֽא־תִגְדַּ֜ל תִּפְאֶ֣רֶת בֵּית־דָּוִ֗יד וְתִפְאֶ֛רֶת יֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלַ֖͏ִם עַל־יְהוּדָֽה׃
פירוש רש"י על זכריה י״ב:ז׳
1 וְהוֹשִׁיעַ ה׳ אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה. בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לָצֵאת מִן הָעִיר, תִּהְיֶה לָהֶם תְּשׁוּעָה לָשׁוּב אֶל אָהֳלֵיהֶם וְאֶל בֵּיתָם. וְאַחַר כָּךְ תָּבֹא תְּשׁוּעָה לִבְנֵי הָעִיר, הִיא הַתְּשׁוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ״וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם״ זכריה יד:ג:
2 לְמַעַן לֹא תִגְדַּל. לְהִתְפָּאֵר עֲלֵיהֶם וְלוֹמַר: לֹא נִצַּלְתֶּם אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ: