רש"י על זכריה 14 פרקים

רש"י על זכריה י״א:ז׳

« רש"י על זכריה י״א:ה׳ רש"י על זכריה י״א:ח׳ »

8 נדה פתח ↗

חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה וְאֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטְרִין מִן הַחַלָּה. סַבְרוּהָ, מַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא — חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא, מַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה דְּרַבָּנַן — חַלָּה דְּרַבָּנַן. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי חַלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, אָתֵי דִּמּוּעַ דְּרַבָּנַן וּמַפְקַע חַלָּה דְּרַבָּנַן. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא, אָתֵי דִּמּוּעַ דְּרַבָּנַן וּמַפְקַע חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא? וְדִלְמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא, וְחַלָּה דְּרַבָּנַן? וְכִדְאַהְדַּר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא. שֶׁהֲרֵי שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ, וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ — נִתְחַיְּיבוּ בְּחַלָּה, וְלֹא נִתְחַיְּיבוּ בְּמַעֲשֵׂר. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא, חַלָּה דְּרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: אִי ״בְּבוֹאֲכֶם״ יָכוֹל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָהּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְרַגְּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּבוֹאֲכֶם״ — בְּבִיאַת כּוּלְּכֶם אָמַרְתִּי, וְלֹא בְּבִיאַת מִקְצַתְכֶם. וְכִי אַסְּקִינְהוּ עֶזְרָא — לָא כּוּלְּהוּ סְלוּק. מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה — ״פַּגָּה״, ״בּוֹחַל״, וָ״צֶמֶל״. ״פַּגָּה״ — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, ״בּוֹחַל״ — אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. בְּזוֹ וּבָזוֹ אָמְרוּ: אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל — כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ. אֵיזֶהוּ סִימָנִין? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפִּיטּוֹמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעוֹקֶץ, וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶא לַחֲזוֹר. גְּמָ' פַּגָּה — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, כְּדִכְתִיב: ״הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ״, בּוֹחַל — אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים, כְּדִתְנַן: הַתְּאֵנִים מִשֶּׁיִּבְחֲלוּ, וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַב: מִשֶּׁיַּלְבִּין רָאשֵׁיהֶן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא, ״וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי״. צֶמֶל, כְּמַאן דְּאָמַר ״יָצְתָה מְלֵאָה״. וְאֵיזֶהוּ סִימָנִים? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתַּחְזִיר יָדֶיהָ לַאֲחוֹרֶיהָ, וְנִרְאֵית כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. שְׁמוּאֵל בְּדַק בְּאַמְתֵיהּ, וִיהַב לַהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי דְּמֵי בוֹשְׁתָּהּ. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: ״לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבוֹדוּ״ — לַעֲבוֹדָה נְתַתִּים, וְלֹא לְבוּשָׁה. שְׁמוּאֵל מְיַיחֵד לְהוּ, רַב נַחְמָן מַחְלֵיף לְהוּ, רַב שֵׁשֶׁת מָסַר לְהוּ לערבי לְעַרְבָיֵי וְאָמַר לְהוּ: אִזְדְּהַרוּ מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּ׳. מַאי ״עוֹקֶץ״? אָמַר שְׁמוּאֵל: עוּקְצוֹ שֶׁל דַּד. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בַגְרוּת? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּתְקַשְׁקְשׁוּ הַדַּדִּין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְסִיף רֹאשׁ הַחוֹטֶם. מִשֶּׁיַּכְסִיף? אַזְקִונַהּ לַהּ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשֶּׁיַּפְצִיל רֹאשׁ הַחוֹטֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּקִּיף הָעֲטָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁנִּתְמַעֵךְ

10 עירובין פתח ↗

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵין כׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חָרוּת״ — אַל תִּיקְרֵי ״חָרוּת״, אֶלָּא חֵירוּת.

7 וָאֶרְעֶה אֶת צֹאן הַהֲרֵגָה. כָּל אֵלֶּה דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּבִיא, וַאֲנִי רָעִיתִי אוֹתָם בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים:

8 לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן. אֱמֶת עֲנִיֵּי הַצֹּאן הָיוּ כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לִרְעוֹתָם:

9 וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת. לְסוֹף יָמִים חִלַּקְתִּים לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת בַּעֲוֹנָם:

10 לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם. יָרָבְעָם אָמַר לְנַהֲלָם לְאַט:

11 וּלְאַחַד קָרָאתִי חוֹבְלִים. רְחַבְעָם אָמַר לָהֶם לְיַסְּרָם בְּעַקְרַבִּים מלכים א יב:יד. וּלְפִי שֶׁדֶּרֶךְ צֹאן לְנַהֲלָן בְּמַקְלוֹת, קָרָא לְמוֹשְׁלֵיהֶם מַקְלוֹת:

« רש"י על זכריה י״א:ה׳ רש"י על זכריה י״א:ח׳ »