רש"י על זכריה י״א:ט״ז

16 הַנִּכְחָדוֹת. הָאוֹבְדוֹת לֹא יִפְקֹד הָרוֹעֶה לְבַקְּשָׁם:

17 הַנַּעַר לֹא יְבַקֵּשׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״דְּאִטַּלְטְלוּ לָא יִתְבַּע״. הַנַּעַר – הַשּׁוֹטוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לָבוֹא אֶל הַדִּיר:

18 הַנִּצָּבָה. שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ קְצָת לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ, וּצְרִיכָה סִיּוּעַ לְנַהֲלָהּ לְאַט. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ וְנִצָּבָה לְשׁוֹן ״לַצְבּוֹת בֶּטֶן״ במדבר ה:כב:

19 לֹא יְכַלְכֵּל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לָא יְסוֹבַר״, וְדֶרֶךְ הָרוֹעֶה בְּחֵיקוֹ יִשָּׂא יְשַׁעְיָהוּ מ:יא:

20 וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל. אֶת הָעֲשִׁירִים יִגְמֹר מָמוֹנָן:

21 וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק. עַד כָּלָה. וְדֻגְמַת זוֹ אָמַר דָּנִיֵּאל דניאל ז:ז: ״אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה״: