2 אִם טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי. קַיְּמוּ מִצְוֹתַי, וְהוּא יִהְיֶה שְׂכָרִי עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם, כְּמוֹ שֶׁנּוֹתְנִין שָׂכָר לְרוֹעֵה צֹאן, וְאָשׁוּב וְאֶרְעֶה אֶתְכֶם:
3 וְאִם לֹא חֲדָלוּ. וְגַם אֲנִי לֹא אֵיטִיב לָכֶם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: ״הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל״ יחזקאל ג:כז:
4 וַיִּשְׁקְלוּ אֶת שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּסֶף. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַעֲבַדוּ יָת רְעוּתִי גֻּבְרִין מִקְצָת״ – אֲנָשִׁים טוֹבִים מְעַט הָיוּ בָּהֶם שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנִי, כְּגוֹן ״הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר״ מלכים ב כד:טז, דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, יְחֶזְקֵאל. וּלְשׁוֹן שְׁלֹשִׁים כָּסֶף – לֹא יָדַעְתִּי לְכַוֵּן כָּאן אֶלָּא כֶּסֶף – לְשׁוֹן חֶמְדָּה. וְאַף רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ כֵּן בִּחֻלִּין חולין צב., וְהֵבִיאוּ רְאָיָה: ״צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ״ משלי ז:כ. וְאֶת הַשְּׁלֹשִׁים פֵּרְשׁוּ, שֶׁאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקִים יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר; וְהֵבִיאוּ רְאָיָה: ״וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֶתֶךְ שְׂעֹרִים״ הושע ג:ב – חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּבָבֶל; וּשְׁלֹשִׁים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וָאֶקְחָה אֶת שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף בֵּית ה׳״ – בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמִנְיַן הַשְּׁלֹשִׁים – מִדְרַשׁ אַגָּדָה הוּא תנחומא מקץ ו, שֶׁהֻבְטַח אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּכָךְ שֶׁלֹּא יְהֵא דּוֹר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים צַדִּיקִים. מִנְיָן? ״כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ״ בראשית טו:ה – ״יִהְיֶה״ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים:
