רש"י על יבמות צ״ה א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות צ״ה א:ד׳
4 לְפִי שֶׁבַּתְּחִלָּה, הוּא מוּתָּר בְּכׇל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהִיא מוּתֶּרֶת בְּכׇל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. קִדְּשָׁהּ — הוּא אֲסָרָהּ, וְהִיא אֲסָרַתּוּ. מְרוּבֶּה אִיסּוּר שֶׁאֲסָרָהּ, מֵאִיסּוּר שֶׁאֲסָרַתְהוּ. שֶׁהוּא אֲסָרָהּ בְּכׇל אֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהִיא לָא אֲסָרַתְהוּ אֶלָּא בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ.
פירוש רש"י על יבמות צ״ה א:ד׳
4 לפי שבתחלה כו' - רבי יוסי מפרש טעמא דלא נחלקו על אחות אשה:
5 שבתחלה - עד שלא קדש אשתו:
6 הוא אוסרה - על כל אדם והיא אוסרתו בקרובותיה: