רש"י על יבמות צ״ה א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות צ״ה א:ט״ז
16 אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סוֹטָה. סוֹטָה לְמַאן? אִילֵימָא לַבַּעַל: בָּא עָלֶיהָ בַּעַל — אַסְרַהּ עֲלֵיהּ דְּבוֹעֵל. מַאי אִירְיָא בָּא עָלֶיהָ? אֲפִילּוּ נָתַן לָהּ גֵּט — וַאֲפִילּוּ אָמַר ״אֵין אֲנִי מַשְׁקֶה״!
פירוש רש"י על יבמות צ״ה א:ט״ז
16 סוטה למאן - למי נבעלה דקרי לה איסור קל:
17 אי נימא לבעל - שנבעלה לבעל אחר שקינא לה ונסתרה דאסירא ליה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה במדבר ה׳:י״ג וקתני נאסר האוסר אסרה על הבועל אפילו לאחר מיתתו או אפילו כשיגרשנה:
18 מאי איריא בא עליה - בלא בא עליה נמי משעה שנסתרה עמו נאסרה על בעל ועל בועל לעולם עד שתשתה כדתנן סוטה דף כז: נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל: