רש"י על יבמות צ״א ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות צ״א ע״ב:ד׳ רש"י על יבמות צ״א ע״ב:ו׳ »

1 תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות פתח ↗

אות ט תוי"ט ד"ה או שנמצאו. משום דלישנא דנמצאו. זה מספיק ליישב דברי רש"י דרגיל לפרש כפי הס"ד דבזה מתפרש ומובן יותר השקל' וטריא כמ"ש תי"ט פ"כ דפיאה ובנ"י כתב והרשב"א תמה על פירש"י וכו' ובאמת ליכא קושיא כ"כ די"ל כנ"ל אבל על הרע"ב אינו מספיק דצריך לפרש כפי המסקנא. גם תמוה לי על רש"י ביבמות דף צ"א ב' ד"ה והלכה צרתה וכו' ואין ביאתה פוטרת צרתה וכו' פרט לאיילונית מלשון זה מבואר דנקט לה אליבא דרבא דאפילו בהכיר בה אינה פוטרת צרתה דאילו לר"א דדוקא בלא הכיר ומשום מקח טעות ל"צ ללימוד מהקרא דהא מדין מק"ט הוא ואינה אשת אחיו. ושם בדיבור של אחריו בד"ה הלכו צרות כתב רש"י דאיילונית מק"ט הוא והיינו כר"א וצע"ג ועמ"ש בעזה"י בתשובה סימן ע"ה:

2 יבמות פתח ↗

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְהָלְכָה צָרָתָהּ וְנִשֵּׂאת, וְנִמְצֵאת זוֹ אַיְלוֹנִית — תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וְאַמַּאי? נֵימָא: מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד? אִיבְּעִי לַהּ לְאַמְתּוֹנֵי.

5 והלכה צרתה ונשאת - לשוק שנפטרה בייבום חברתה ואח"כ נמצאת זו אילונית ואין ביאתה פוטרת צרתה כדאמר בפ"ק דף יב. פרט לאילונית שאין יולדת:

6 תצא - צרתה מזה שניסת לו ומיבמה ורבי עקיבא היא לקמן יבמות דף צב. דעביד חייבי לאוין כגון יבמה לשוק כחייבי כריתות כאשת איש ממש:

« רש"י על יבמות צ״א ע״ב:ד׳ רש"י על יבמות צ״א ע״ב:ו׳ »