רש"י על יבמות ע״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות ע״ו ב:ד׳
4 אָמַר רַב פָּפָּא: אֲנַן מִשְּׁלֹמֹה לֵיקוּ וְנֹתֵיב? שְׁלֹמֹה לָא נְסֵיב מִידֵּי, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבוֹאוּ בָּהֶם וְהֵם לֹא יָבוֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה״. אֶלָּא קַשְׁיָא ״וַיִּתְחַתֵּן״!
פירוש רש"י על יבמות ע״ו ב:ד׳
4 לא נסיב מידי - אלא לזנות היה מתכוין:
5 דבק שלמה לאהבה - ולא לאישות: