רש"י על יבמות ד׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות ד׳ ב:י״ד
14 אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, כִּי דִיּוּקָא דְּרָבָא: ״הַכָּנָף״ — מִין כָּנָף, וְהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: עָבֵיד לֵיהּ צֶמֶר לְצֶמֶר וּפִשְׁתִּים לְפִשְׁתִּים. וְכִי עָבְידַתְּ צֶמֶר לְצֶמֶר — צִבְעֵיהּ, אֲבָל צֶמֶר לְפִשְׁתִּים וּפִשְׁתִּים לְצֶמֶר — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״, דַּאֲפִילּוּ צֶמֶר לְפִשְׁתִּים וּפִשְׁתִּים לְצֶמֶר.
פירוש רש"י על יבמות ד׳ ב:י״ד
14 איצטריך - צמר ופשתים אע"ג דלא דריש תנא דבי ר' ישמעאל מין כנף לשאר מינין:
15 סד"א - לגבי טלית של צמר ופשתים דריש כי דיוקא דרבא דדריש ציצית מין כנף:
16 והכי אמר רחמנא כו' - קמ"ל דרשא דסמוכין למישרי כלאים בציצית: