רש"י על יבמות ד׳ א

1 לא תלבש שעטנז - וסמיך ליה גדילים תעשה לך ודרשינן סמוכין ושרינן כלאים בציצית. אלמא אתי עשה ודחי לא תעשה:

2 שאין חוסמין - אין סותמין טענותיה לכופה להתייבם לו אלא כופין אותו וחולץ. חוסמין לישנא דקרא קא נקט דיליף לה מלא תחסום:

3 וסמיך ליה כו' - אלמא דרשינן סמוכין וגבי כלאים בציצית נמי דרשינן:

4 במשנה תורה דריש - והאי סמוכים דכלאים בציצית במשנה תורה הוא ודרשינן:

5 סמכו ענין לו - ענין הפרשה סמוכה פרשת מכשף אצל שוכב עם בהמה דגבי הדדי כתיבי:

6 מכשפה לא תחיה - בספר ואלה שמות:

7 מה שוכב עם בהמה בסקילה - דכתיב באשה הנרבעת לבהמה דמיהם בם וכל דמיהם בם בסקילה היא דגמרינן סנהדרין דף כג. מאוב וידעוני דכתיב בהו ירגמו אותם דמיהם בם ויקרא כ׳:כ״ז:

8 נוציא זה - מכשף:

9 לסקילה - שהיא מיתה חמורה מכולן:

10 בכלל מכשפה היו - שנאמר לא תחיה:

11 להקיש אליהן - שזו מדה בתורה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:

12 נושא אדם אנוסת אביו - שלא נאסרה עליו עולמית אלא אשת אביו כדכתיב ויקרא י״ח:ז׳-ח׳ ערות אשת אביך ואשת משמע ע"י אישות דקדושין:

13 אנוסת בנו - לאו כלתו היא דאין כלה אלא מקודשת וראויה לחופה:

14 ה"ג ורבנן אי הוה סמיך ליה כדקאמרת השתא דלא סמיך ליה בשומרת יבם כו'. לא סמיך ליה דכתיב לא יקח איש את אשת אביו בנתים:

15 דמוכח - מוכח למדרשינהו אהדדי סמכינהו:

16 לכתביה רחמנא - לההיא לא יגלה כנף אביו לגבי עריות אי לטפויי לאוי גבי אשת אב קאתי: