רש"י על יבמות מ׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות מ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על יבמות מ׳ ע״ב:ד׳ »

1 יבמות פתח ↗

מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.

2 רשימות שיעורים על יבמות פתח ↗

גתוס' ד"ה הך. לרש"י יש חידוש בהבנת האיסור דקרובת חלוצתו, דהיינו שהקרובה אסורה בתורת חלוצה, דכ"כ דף מא. בד"ה הך וז"ל כשלאה חולצת מוליכה אחותה עמה לב"ד וכ"ע לא ידעי הי מינייהו יבמתו ואיכא דסבר דלרחל חלץ, וכי נסיב צרת רחל דהיינו צרת קרובת חלוצתו אמרי צרת חלוצתו נסיב, דאינהו סברי שרחל וצרתה נשי אחיו הוו שהרי חלץ לרחל עכ"ל. אליבא דרש"י צרת קרובת חלוצתו אסורה מתורת צרת חלוצתו כי העולם סברי דהקרובה היא החלוצה וצרתה נמי הויא צרת חלוצתו. וכ"כ נמי רש"י לסוף המשנה דף מ: רש"י ד"ה ואסור וז"ל ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה הצרה לראובן עכ"ל. וחידוש ברש"י דאף כשרחל וצרתה נשואות לנכרי ולא נפלו ליבום כלל ג"כ נאסרה הצרה באיסור צרת חלוצתו ולא באיסור צרת ערוה דעלמא. וקשה שהרי רש"י עצמו בפירושו לתחילת המשנה לא פירש כן דף מ. רש"י ד"ה אסור בקרובותיה וז"ל כאילו היא אשתו וכל קרובות הנאסרות מחמת אשה גמורה אסורות מדרבנן בחלוצה עכ"ל, ונראה בעליל דרש"י כאן מפרש את האיסור דקרובות חלוצתו בתורת איסור קרובות אשתו, דהיינו איסור ערוה, ולא מדין איסור חלוצה. ובתוס' ובתו"י כאן הרבו להקשות על פרש"י דלכאורה פירושו תמוה.

3 מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו - ולא אמרינן צרה כחלוצה ואסור בקרובותיה:

4 ואסור בצרת קרובת חלוצתו - ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה הצרה לראובן וטעמא מפרש בגמרא:

« רש"י על יבמות מ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על יבמות מ׳ ע״ב:ד׳ »