רש"י על יבמות י״ד א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 בת קול - בעירובין בפ"ק דף יג: יצאה בת קול ואמרה הלכה כב"ה:
2 דכי הדדי נינהו - בחכמה:
3 ר' יהושע היא - בפ' הזהב:
4 היו כורתים עצים בשבת לעשות פחמים - לבו ביום כדי לעשות ברזל איזמל של מילה. דקסבר ר"א מכשירי מצוה דוחין שבת כמצוה עצמה:
5 בשר עוף בחלב - שהיה דורש בחלב אמו מי שיש לו חלב אמו יצא בשר עוף שאין לו חלב אם והכי אמרי' בפ' כל הבשר:
6 כלל אמר ר"ע - לגבי מילה באיסור שבת:
7 מאי קארי לה - הא כבר שנו לעיל כי אמרינן לא תתגודדו כו':
8 מטלטל שרגא - נר שהדליקו בו בשבת וכבה. דסבר לה רבי יהושע כר"ש דלית ליה מוקצה ור' יוחנן סבר לה כר' יהודה דאית ליה מוקצה אפי' שלא מחמת איסור:
9 והא איכא שמעא - דרבי אבהו דלא מסיק אדעתיה ומטלטל באתריה דר' יוחנן הואיל וחזי לר' אבהו בעלמא דמטלטל:
10 בני חייבי לאוין נינהו - הנך דב"ה שהצרות נישאות לשוק בלא חליצה אפי' לב"ש דאמרי חליצה בעי בלאו בעלמא נינהו לא תהיה אשת המת ואין ממזר אלא מחייבי כריתות כדאמרי' לקמן בהחולץ יבמות דף מט.:
11 חייבי כריתות נינהו - כיון דצרת הבת פטורה המייבמה עומד באיסור אשת אח בכרת:
12 אין ממזר מחייבי כריתות - אלא מחייבי מיתות ב"ד כגון אמו וחמותו וכלתו וכיוצא בהן וכל הנך דאיסור אחוה לית בהו מיתה:
13 דמודעי להו - ב"ש לב"ה דעו שהמשפחה זו מצרת ערוה שנתייבמה באה ופרשו:
14 ע"ג אלו - משאילין כלים אלו לאלו וב"ה מחמירין בטהרות טפי: