רש"י על יבמות י״ג א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות י״ג ע״א:י״ב רש"י על יבמות י״ג ע״א:י״ד »

13 לָא, צָרַת עֶרְוָה שָׁאנֵי. דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: מֵיאֲנָה בַּבַּעַל — מוּתֶּרֶת לְאָבִיו. מֵיאֲנָה בְּיָבָם — אֲסוּרָה לְאָבִיו.

פירוש רש"י על יבמות י״ג א:י״ג

13 צרת ערוה שאני - רבנן גזרו שלא תמאן ליבומי צרתה דלא לזלזולי בצרת ערוה דלמא אתי למישרי:

14 מיאנה - כלתו בבעלה מותרת לחמיה דעקרתה לנישואיה והויא כמפותת בנו ומותרת לו. אבל מת בנו בעלה הראשון ומיאנה בזיקת יבם אע"ג דנשואין קמאי עקרה אסורה לאביו. אלמא משעת נפילה כלתו היא משעה שנפלה להתייבם ונזקקה ליבם מחמת נישואין הראשונים נראים אותם נישואין גמורים למיהוי אשת המת וכלתו של זה:

« רש"י על יבמות י״ג ע״א:י״ב רש"י על יבמות י״ג ע״א:י״ד »