רש"י על יבמות ק״כ א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות ק״כ א:י׳
10 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: פַּדַּחַת וְלֹא פַּרְצוּף פָּנִים, פַּרְצוּף פָּנִים וְלֹא פַּדַּחַת — אֵין מְעִידִין, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם עִם הַחוֹטֶם. אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: מַאי קְרָא — ״הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם״.
פירוש רש"י על יבמות ק״כ א:י׳
10 גמ' פדחת - מצח:
11 הכרת פניהם ענתה בם - העידה בם. אלמא אין עדות בשאר הגוף אלא בהיכר פנים: