רש"י על תמורה ז׳ א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תמורה ז׳ א:י״א
11 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: ״שָׂרוּעַ וְקָלוּט״ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, וְהָנֵי בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעִיקָּרָא נִינְהוּ.
פירוש רש"י על תמורה ז׳ א:י״א
11 שרוע - שנשתברה אחד מאבריו:
12 קלוט - שפרסותיו קלוטים:
13 כתובין בפרשה - ועלייהו כתיב לא תקריבו ודרשינן לא תקדישו: