רש"י על תמורה ה׳ א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה ה׳ ע״א:ו׳ רש"י על תמורה ה׳ ע״א:י׳ »

1 תמורה פתח ↗

חֶלְבּוֹ — אִין, גֵּירוּעִין — לָא. וּתְנַן: אֵין תּוֹרְמִין מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה, וְאִם תָּרַם — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. אַלְמָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא.

2 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

והנה הרמב"ם ז"ל בסה"מ עשין קכ"ט הכניס בעשה זו דהפרשת תרומת מעשר גם האיסור לתרום מן הרע על היפה. וז"ל שם שצוה ללוים להוציא מעשר מן המעשר שיקחו מישראל ויתנוהו לכהנים וכו'. ובאר הכתוב שזה המעשר ילקח אם מן הטוב שבו ואם מן היפה שבו. באמרו מכל חלבו. שהם חוטאים אם לא יוציאוהו מן הטוב. והוא אמרו יתברך ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו. וזה הלאו שלילת החיוב הוא. אמרו לא תשאו עליו חטא כשתוציאוהו מן היפה ויורה זה כשיוציאוהו מן הרע יחטאו. וזה ענינו כענין לאו הבא מכלל עשה שאינו נמנה עם הלאוין וכו' עכ"ל עיי"ש. מבואר דס"ל דאין בזה מצוה בפ"ע לתרום מחלבו דהיינו מן הטוב שבו. אלא כך היא המצוה לתרום תרומת מעשר מכל חלבו. ומצוה אחת היא. וגם קרא דלא תשאו עליו חטא וגו' איננו אזהרת לאו. אלא הוא שלילת החיוב. ואין בזה אלא לאו הבא מכלל עשה שאינו נמנה במנין המצות לדעתו ז"ל. והרמב"ן ז"ל בעשין שהוסיף לפי דעתו מצוה תשיעית השיג עליו. וכתב וז"ל שנצטוינו בהפרישנו תרומה שנפריש אותה מן היפה או מן השוה. לא מן הרע על היפה. והוא שנאמר מכל מתנותיכם תרימו את תרומת ה' מכל חלבו וגו'. וכן הלוים בהפרישם תרומת מעשר לא יפרישו מן הרע. שנאמר ואמרת אליהם וגו'. ולשון ספרי מכל מתנותיכם וגו'. בתרומה גדולה הכתוב מדבר. ושם אמרו. ואמרת אליהם בהרימכם את חלבו ממנו. הרי זו אזהרה לב"ד של לוים שלא יהיו תורמין אותו אלא מן המובחר וכו'. ואל תאמר שהיא נמנית אחת עם מצות הפרשת תרומה וכו' לפי שהתורם מן הרע על היפה כיון שתרומתו תרומה כבר קיים מצות ראשית דגנך וגו' תתן לו. אבל עבר על זו העשה האחר שנצטוה להרים חלבו ממנו וכו' עכ"ל עיי"ש. ובלאוין שהוסיף לדעתו מצוה ז' כתב עוד וז"ל שנמנעו הלוים מלהרים מן המעשר הניתן להם תרומת מעשר מן הרע שבו. אבל ירימו ביפה או בשוה. והוא אמרו יתעלה ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו והוא מניעה יזהיר השמרו לכם שלא תשאו חטא על המעשר. ובמה לא תשאו חטא כאשר תרימו חלבו ממנו. וזה דומה למה שנאמר בכתוב אחר ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא שהוא מניעה לכהן טמא שישמר ולא יאכל תרומה טהורה כמו שבא בגמרא סנהדרין וכו'. וכן הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא מניעה להשמר בתוכחות שלא ישאו עליו חטא כאשר ביאר הרב במצוה ש"ג. וכבר ראינו מן המפרשים וכו'. וכן כתב הרב במצות עשה קכ"ט שהוא שלילות וכו' כענין לאו הבא מכלל עשה שאינו נמנה עם הלאוין. ואני תמה שהלאו עכ"פ ראוי הוא להמנות לאו או עשה וכו' עכ"ל עיי"ש. מבואר דס"ל שיש בזה שתי עשין להפריש מן היפה בתרומה גדולה ובתרומת מעשר. אלא שאינן נמנין אלא מצוה אחת דשם תרומה אחת היא. וגם יש בה לאו דלא תשאו עליו חטא. והסכים עמו גם הרשב"ץ ז"ל בזה"ר. ומנה העשה בעשין קנ"א והלאו בלאוין קי"ז עיי"ש ובקונטרס אחרון שלו. ואמנם לדרכו של רבינו הגאון ז"ל ליכא שום נפק"מ אם הוא עשה גמורה ולאו גמור או שאינו אלא לאו הבא מכלל עשה. דעכ"פ יש להכניסו במנין המצות שהרי רבינו הגאון מונה גם לאוין הבאין מכלל עשה במנין. וא"כ אפי' לפי דעת הרמב"ם. וכן דעת רש"י בפ"ק דתמורה ה' ע"א דאין בזה לאו גמור אלא לאו הבא מכלל עשה. מ"מ הוא בא במנין הלאוין מיהת לדרך רבינו הגאון ז"ל. ובאמת מנה רבינו הגאון ז"ל לאו זה במנין הלאוין לאו רט"ו וזו היא כוונתו במש"כ שם בין מצות הלויים ובחלבו ישויו עיי"ש. ורצה לומר דהלוים חייבין להיות שוין עם הכהנים בחלבו. דהיינו הטוב והמובחר שבמעשר שהם מקבלים מישראל. ואם הפרישו תרומת מעשר מן הרע על היפה שלוקחים לעצמן המובחר ונותנין לכהנים הרע עוברים בלאו דלא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו. וכיון שכן אפי' אם יהי' דעתו ז"ל כדעת הרמב"ן דיש בזה עשה מיוחדת בפ"ע להרים מן היפה או מן השוה. מ"מ יפה עשה רבינו הגאון ז"ל שלא מנה עשה זו. משום דלשיטתו אזיל. שכן דרכו בכל מצוה שיש בה עשה ול"ת שלא למנות אלא הלאו או העשה בלבד. כמו שנתבאר אצלנו בכמה דוכתי. ולכן גם כאן כיון שמנה הלאו במנין הלאוין שוב אין העשה באה במנין:

3 תמורה פתח ↗

8 חלבו אין - שיהא תורם מן היפה על היפה:

9 גרוע לא - מן הגרוע כגון מן הרע על היפה הוא דאינו תורם והיינו מילתא דקאמר רחמנא לא ליעביד. ולאו משום דהוי לאו ממש אלא לאו הבא מכלל עשה הוא:

10 תרומתו תרומה - אלמא דמהני וקשיא לרבא דאמר לא מהני:

« רש"י על תמורה ה׳ ע״א:ו׳ רש"י על תמורה ה׳ ע״א:י׳ »