רש"י על תמורה ג׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה ג׳ ע״ב:ג׳ רש"י על תמורה ג׳ ע״ב:ה׳ »

4 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא דַּאֲמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וַאֲכַל — הָתָם הוּא מַעֲשֵׂה עֲבַד, וְאֶלָּא דְּאָמַר ״שֶׁאוֹכַל״ וְלָא אֲכַל — הָהוּא מִי לָקֵי? וְהָאִיתְּמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זֶה הַיּוֹם״ וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אָכַל — רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמְרִי: אֵינוֹ לוֹקֶה.

פירוש רש"י על תמורה ג׳ ב:ד׳

4 מעשה עבד - ובדין הוא דלילקי שהרי אכל ועשה מעשה:

5 ולא אכל - דלאו היינו מעשה:

6 וכי האי גוונא מי לקי - בתמיה:

« רש"י על תמורה ג׳ ע״ב:ג׳ רש"י על תמורה ג׳ ע״ב:ה׳ »