רש"י על תמורה כ״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תמורה כ״ט א:ט׳
9 אָמַר רַב פָּפָּא: דְּאָמַר קְרָא ״מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל״, מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲסִירִי לְהֶדְיוֹט, לְמָה לִי קְרָא מעטינהו לְמַעֹטִינְהוּ מִגָּבוֹהַּ?
פירוש רש"י על תמורה כ״ט א:ט׳
9 ממשקה ישראל - גבי קרבנות כתיב במשכנא דיחזקאל. משמע מן המותר לאכילת ישראל הבא קרבן:
10 ואי ס"ד - דמוקצה ונעבד אסירי להדיוט ל"ל הני קראי דלעיל מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ממשקה ישראל נפקא דמשאסור להדיוט אסור לגבוה: