רש"י על תמורה כ״ד א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תמורה כ״ד א:כ׳
20 נִשְׁחֲטָה בַּעֲלַת מוּם, עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דָּמָהּ שֶׁל תְּמִימָה — מוּתֶּרֶת; מִשֶּׁנִּזְרַק דָּמָהּ שֶׁל תְּמִימָה — אֲסוּרָה.
פירוש רש"י על תמורה כ״ד א:כ׳
20 נשחטה הבעלת מום - לאחר פדיונה:
21 אסורה - דהואי חטאת שכיפרו בעליה: