רש"י על תמורה כ״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תמורה כ״ב ב:ד׳
4 אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן, אֲבֵידָה וְלֹא גְּנוּבָה, אֲבֵידָה וְלֹא גְּזוּלָה.
פירוש רש"י על תמורה כ״ב ב:ד׳
4 נקטינן אבודה - בשעת כפרה מתה:
5 ולא גנובה - ואם החזירה לו לאחר כפרה רועה ויפלו דמיה לנדבה: