רש"י על תמורה י״ז ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה י״ז ע״ב:ג׳ רש"י על תמורה י״ז ע״ב:ה׳ »

4 גְּמָ׳ כֵּיוָן דִּתְנָא ״וְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן״, ״עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם״ לְמָה לִי? תַּנָּא דִידַן שַׁמְעֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר ״וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים״, וַאֲמַר לֵיהּ תַּנָּא דִידַן: לָא מִיבַּעְיָא בִּוְולָדָן דְּלָא מוֹדֵינָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ עַד סוֹף הָעוֹלָם לָא מוֹדֵינָא לָךְ.

פירוש רש"י על תמורה י״ז ב:ד׳

4 וכיון דתנא ולדן וולד וולדן - ל"ל למיתני עד סוף העולם:

5 שמעיה לר"א דאמר - במתני' ולד שלמים לא יקרב אלא ימות:

« רש"י על תמורה י״ז ע״ב:ג׳ רש"י על תמורה י״ז ע״ב:ה׳ »