רש"י על תמורה ט״ז א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה ט״ז ע״א:ט״ו רש"י על תמורה ט״ז ע״א:י״ט »

17 כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״. בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּלְמִיד הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״לַמְּדֵנִי תּוֹרָה״, אִם מְלַמְּדוֹ — ״מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״, וְאִם לָאו — ״עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳״. מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ חָכָם לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ טִיפֵּשׁ, טִיפֵּשׁ לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ חָכָם. זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי נָתָן.

פירוש רש"י על תמורה ט״ז א:י״ז

17 כיוצא בדבר אתה אומר - שכל המוסר עצמו לחזר אחר תורה ממלאין לו שאלותיו:

18 ואיש תככים - בינוני שיודע שני סדרים או שלשה שמוסמך בינוני:

19 מאיר עיני שניהם - שאף הרב צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה:

20 עושה שניהם - עכשיו הוא מתחיל לעשותם חדשים לזה חכם ולזה טיפש:

« רש"י על תמורה ט״ז ע״א:ט״ו רש"י על תמורה ט״ז ע״א:י״ט »