רש"י על תענית ט׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על תענית ט׳ ע״ב:ט׳ »

7 אָמַר רַב יְהוּדָה: נְהִילָא מִקַּמֵּי מִיטְרָא — אָתֵי מִיטְרָא. בָּתַר מִיטְרָא — פָּסֵיק מִיטְרָא. מִקַּמֵּי מִיטְרָא — אָתֵי מִיטְרָא. וְסִימָנָיךְ: מַהוֹלְתָּא. דְּבָתַר מִיטְרָא — פָּסֵיק מִיטְרָא. וְסִימָנָיךְ: חַרְיָא דְעִיזֵּי.

פירוש רש"י על תענית ט׳ ב:ז׳

7 נהילא – כמו קיטמא נהילא חולין נא: שהיא דקה גשמים דקים כקמחא נהילא שהיא דקה הבאין תחילה למטר ואח"כ בא מטר:

8 אתי מיטרא – גשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד:

9 מהולתא – שמתחילה יוצא קמח דק ולבסוף סובין גסין:

10 חריא דעיזי – ריעי של עזים בתחילה יוצאה גסה ולבסוף דקה ופוסק:

« רש"י על תענית ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על תענית ט׳ ע״ב:ט׳ »